כור (נפת טולכרם)
 | |
| הכפר כור - במעלה הכפר ניתן לראות את מבני המצודה | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טולכרם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 292 (2017) |
| קואורדינטות | 32°14′09″N 35°05′52″E / 32.2359481°N 35.0976512°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
כּוּר (בערבית: كور) הוא כפר פלסטיני בשיפולים המערביים של הרי השומרון, לצד הכביש מאל-פנדק לטולכרם, במרחק כ-10 ק"מ מדרום-מזרח לטולכרם וכ-8 ק"מ ממזרח לכוכב יאיר. בשנת 2006 נאמד מספר תושביו ב-324[1]. בלב הכפר מצויה קבוצת מבנים גדולה מהמאה ה-18, הקרויה בפי תושבי הכפר "קלעה" (בערבית: "המצודה"), היא המבצר של בני ג'יוס בכפר כור. מדרום לכפר נמצאת שמורת כור, שמורת טבע בשטח כ-28 דונם[2]. בתחום השמורה קבר שיח' אחמד א-תַּבּאן, ומצפור בגובה 408 מטר מעל פני הים, הצופה מערבה לעבר כוכב יאיר. במקום הייתה עמדה חשובה של צבא ירדן עד מלחמת ששת הימים. קיים מקור המצביע על כך שמיקומו של קבר השיח' ממשיך מסורת עתיקה של אתר פולחני קדום[3].
המצפור נמצא במפגש בין סלעי הקירטון של קער שומרון התיכון לבין הגיר והדולומיט של השלוחה הצפונית של קמר יהודה. היא ניכרת בנוף בשל מחשוף קירטון גדול ממזרחה והגיר הלבנים נגיל סנון[4].
המבצר של בני ג'יוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבצר כולל כחמישה בתים נטושים, מהם שניים מיושבים חלקית. המבצר מצוי בגובה 389 מטר מעל פני הים וצופה היטב על הסביבה. בתים אלה מכונים בפי תושבי הכפר "אל-קלעה" שפרושו המבצר, ומשויך למשפחת תקיפים בשם ג'יוסי מפלג השייח'ים הערבים קיס, ששלטה באזור מהמאה ה-13 עד המאה ה-19.
פסגה נוספת, מזרחית למבצר מכונה "שיח אחמד א-תבן" והיא בגובה 408 מטר מעל פני הים (32°14′21.92″N 35°5′23.48″E / 32.2394222°N 35.0898556°E)[5] הצופה על פני כוכב יאיר והייתה עמדה חשובה של צבא ירדן עד למלחמת ששת הימים. היא ניכרת בנוף בשל מחשוף קירטון גדול ממזרחה. קיים מקור המצביע על כך שמיקומו של הקבר אינו מקרי והוא ממשיך מסורת עתיקה של אתר פולחני קדום[6].
המבצר מצוי על דרך נוף[7] בין אל פנדק לבין טולכרם ונושקת מזרחה לחורש טבעי רחב אשר במרכזו זורם נחל תאנים (ודי א-תין).
תולדות המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסקר החרום הארכאולוגי יהודה שומרון והגולן שנערך על ידי מ. כוכבי בשנת תשכ"ח, נאספו באתר כלי חרס מהתקופות: הברזל ב', פרסית, ההלניסטית, הביזנטית, ימי הביניים והעות'מאנית. הכפר עצמו, לדברי התושבים, נוסד לפני 500 שנה.
בקרבת המצודה עוברת דרך אשר בסיסה עתיקה. שרידי הדרך נמצאו ליד בית ליד ומשם לסבסטיה ולניאופוליס. בסקר הבריטי של מערב ארץ ישראל שנערך על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל, התרשמו ממבני הכפר ומהיותו מרכז בני ג'יוסי.
בסקר שנערך לאורך הדרך מכפר כור לטולכרם אובחנה שרידים של סוללה מעל לנחל תאנים. הועלתה ההשערה כי ליד המצודה עברה הדרך הרומית של המצביא הרומאי קוינטיליוס וארוס במסעו מסבסטיה לירושלים[6].
סיפור בני המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת ההתיישבות של המשפחה הוא בימי הממלוכים. דרומית לשכם הושיבו את ה"קאיסים" וצפונית את ה"ימנים"[8]. מאז נחשב האזור הכפרי של שכם כאוטונומי. במאות ה-14 וה-15 הייתה שפיכות דמים גדולה בין השבטים.
בתקופה העות'מאנית משפחת ג'יוס פרשה את שלטונה על אזור השרון של ימינו. בני המשפחה שלטו על השטח מהכפר אום חאלד (היום נתניה) עד לשייח' מוניס (היום רמת אביב). ליד סידנא עלי (מערבית מהרצליה), גרו תושבים מהכפר כור. לתושבי הכפר היו אדמות בקלנסווה שבשרון[6].
במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האיזור.[9]
הסולטאן הטורקי אבדילאזיז ששלט בשנים 1861–1876 אסר את השליטים המקומיים, הגלה אותם והשלטון עבר לידי פקידים עות'מאניים.
בשנים 1974-1975 נערכה פגישה עם בני משפחת ג'יוסי[10] המאכלסים את הכפר כור עד היום. לפי המסורת המשפחתית מנהיג, גיבור חיל וציד, בשם "חרב" מהכפר רמן, התיישב בכור. חרב היה עשיר בצאן ובבקר. תושבי כור מתייחסים היום למשפחות חרב-ג'יוסי.
לפני 200 שנה, הכפר נפגע ונבנה מחדש על ידי יוסוף ואקד ג'יוסי. היו לו 16 בנים ורוב תושבי הכפר מתייחסים לבניו. תושבי הכפר אדוקים בדתם, קנאים לנשותיהם והזרים אינם זוכים לאהדה בביקורם בכפר.
לדבריהם הכפר נטוש היום. בין השאר רעש האדמה משנת 1927 גרם לכך. חלק מתושביו עברו לעבר הירדן ולטולכרם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון דר, כפר כור - המבצר של בני ג'יוס, (בתוך: שומרון ובנימין, עורך: זאב ח. ארליך, כרך שני, הוצאת מכללת יהודה ושומרון (קדומים - אריאל, מכון מחקר), המדרשה בארץ בנימין (מדרשה ליהדות עפרה) - קובץ מחקרים בגאוגרפיה היסטורית, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1991.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכפר כור, באתר palestine remembered
- בצל המצודה, ספי בן-יוסף.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מקור: הלשכה הסטטיסטית של הרשות הפלסטינית
- ^ הוכרזה כשמורה ב-10 אוגוסט 1983
- ^ מקור :שמעון דר
- ^ מקור: מדריך ישראל
- ^ 28 דונם שהוכרזו כשמורה ב-10 אוגוסט 1983
- ^ 1 2 3 מקור:שמעון דר
- ^ המוגדרת בתור כזאת במפה
- ^ נמצאו במאה ה-18 באזור ירושלים כמו באבו גוש
- ^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II", Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
- ^ אחד מהם נולד בשנת 1874 וטוען להיותו צאצא של מייסד הכפר
 | ||
|---|---|---|
| ערים | טולכרם (מכילה את השכונות: שוויכה, אירתח) | 
|
| מועצות מקומיות | ענבתא • עתיל • בלעא • באקה א-שרקייה • בית ליד • דיר אל-ע'וסון • קפין | |
| כפרים | פרעון • איכתאבא • עילאר • עזבת שופה • אל-ג'ארושיה • כפר עבוש • כפר ג'מאל • כפר א-לבד • כפר רמאן • כפר סור • כפר זיבאד • ח'ירבת חורייש • כור • א-נזלה אל-ע'רביה • א-נזלה א-שרקיה • נזלה אל-ווסטא • נזלת אבו נאר • נזלת עיסא • רמל זיתא • רמין • א-ראס • ספארין • סידא • שופא • סיר • זיתא | |
| מחנות פליטים | נור שמס | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||